מאמרים

בחירת שם הילד

עם לידת הילד, ואף לפני, הורים רבים מתלבטים לגבי השם בו יקרא הילד. בחירה זו היא משמעותית היות ושם זה ילווהו לכל חייו, ע"פ היהדות שמו של האדם הוא לא רק סימן זיהוי אלא מהות האדם הנושא שם זה. בתלמוד במסכת ברכות מובא ששמו של אדם גורם. כלומר, יש חשיבות ומשמעות לשמו של האדם.

השם משפיע על תכונות מהותיות באישיותו. ומפאת החשיבות העצומה נכתבו ספרים רבים להסביר מהות של שמות המצויים באומתנו המפוארה. ישנם מנהגים רבים בעניין בחירת השם. רבים שומרים את מנהג קדמוננו לקרוא בשם ההורים, יוצאי ארצות אירופה נוהגים לקרוא בשם ההורים רק לאחר פטירת ההורה, ויוצאי ארצות המזרח אף בחיי הורים שזהו בכלל כבוד ההורים. אך כיום יש רבים שמלבד שם ההורים רצונם לקרוא בשם נוסף שהוא עדכני ועכשווי יותר, וכן לגבי הילדים הנוספים שנולדו אחרי שכבר קראו בשם הוריהם, וכן אלו שאינם מעוניינים לקרוא בשם הוריהם ומחפשים שם ראוי לבנם. נושא זה הוא תורה בפני עצמה שא"א לתמצתו במאמר אחד קצר אך רצוי שיהיה להורה ידע בסיסי בעניין רחב זה: יש לידע שעל פי היהדות כל שם שמוזכר בתנ"ך לא לחיוב, כגון, שם של רשע וכדו' אין לקרוא בשם זה! ולעומת זאת, שם שנזכר לחיוב שם חיובי הוא. עוד יש לדעת, שעל פי המסורת אין לקרוא בשם של אדם שנפטר בדמי ימיו אלא אם מוסיפים שם נוסף, ורצוי להוסיף שם המורה על חיים כגון: חיים, חי וכד' בנוגע לשמות חדשים והעכשוויים, כאשר השם הוא עם משמעות טובה יש מגדולי הפוסקים והמקובלים שמחשיבים זאת לשם ראוי. ויש שאינם סוברים כך ואף מורים לשנות או להוסיף שם נוסף. בספרי הקבלה מובא ששם שבוחר צדיק יש לו קיום וכן כשקוראים שם על שם צדיק. עכ"פ טוב להתייעץ עם המבין בשמות לפני בחירת שם לילד.

את השם הנבחר נהגו בעם ישראל לקרוא לבן בזמן ברית המילה ולברכו בשמו הניתן לו.

(ככלל יש שני אסקולות בבחירת שמות ביהדות הראשונה היא כל שם המוזכר בתנ"ך שבעליו מוזכר לטובה נחשב לשם טוב וכן כל שם בעל משמעות טובה נחשב לשם טוב.

השניה על פי הקבלה מחשבים את השם עם שם האם וכן יום הלידה ותאריך הלידה ולפי זה קובעים את שם הילוד.

רוב חכמי וגדולי ישראל נקטו באסקולה הראשונה).

מזל טוב!!!

מום מולד/ היפוספדיאס

במזל טוב בן נולד וההורים הנרגשים מתחילים להתארגן לארוע ברית המילה ואז לפתע הרופא מזמן אותם ומסביר להם שלרך הנולד יש מום באיבר הברית! הרופא מסביר להם את ההשלכות, ההמלצות, הטיפול בבעיה, וכמובן את דעתו בענין ברית המילה. רופאים רבים שאינם מבינים את גודל משמעות עריכת הברית ביום השמיני יועצים לדחות את ברית המילה לאחר הניתוח שאמור לסדר את הבעיה, ומתבצע בד"כ בגילאים חצי שנה –שנתיים.

בין המומים המולדים יש את ההיפיספדיאס, היפוספדיאס, קורדי, עקמת, מיאטוס ועוד, אך המום הנפוץ ביותר ובו נעסוק בטור זה הינו "היפוספדיאס" (היפו – למטה, ספדיאס-חריץ) כלומר, החריץ למטה. סטטיסטית מום זה נפוץ בכאחד למאתיים תינוקות, ישנם מקרים קלים, שהחריץ מעט למטה מאמצע העטרה  וישנם מקרים קשים שהחריץ מגיע אפילו עד לאשכים ואף מתחתיהם.

במצבים מסויימים חייבים לנתח את הילד למען תיפקודו הנורמלי, ויש פעמים שבהם הניתוח הוא קוסמטי בלבד.  ישנם סוגים שונים וטכניקות שונות של ניתוחים, כיום רוב הרופאים בקיאים בניתוח הנקרא "סוקרט" בניתוח מסוג זה דרוש לרופא עור הערלה ולכן מרבית הרופאים האורולוגים מבקשים לא למול את הילד מכיון שפעולת ברית המילה היא הסרת הערלה. אך כדאי לדעת שיש רופאים שבקיאים גם בטכניקות אחרות של ניתוח ההפוספדייס ולא בכל מצב זקוקים לעור הערלה. (ואני אישית צפיתי וליוויתי כמה ניתוחים עם טובי האורולוגים שכשיכלו השתמשו בעור הפריעה בלבד).

היום נפוץ מאד שמוהלים עובדים בשיתוף פעולה עם אורולגים מומחים ומתכננים ביחד את המהלך, האורולוג מכוון את המוהל כמה עור הוא צריך, והאם הוא זקוק לעור הערלה או יסתפק בעור הפריעה (העור שמתחת לערלה) לצורך הניתוח וכך הילד זוכה להכנס לברית בזמנו וגם נשאר מספיק עור ערלה לניתוח מוצלח.

בכל מקרה של מום כזה ואחר באיבר הברית טוב להתייעץ עם מוהל מומחה בתחום זה .כך שחס ושלום הילד לא יפסיד מילה בזמנה.

בתפילה שלכל ישראל יוולדו תינוקות בריאים ושלמים ויזכו להכנס בבריתו של אברהם אבינו בזמנם.

מום מולד חלק 2

פעמים שמוהל נדרש למקרים של  מומים מולדים . ובהם היפיספאדיס,היפוספדייאס, קורדי, עקמת, ישנם מצבים שרופאים מחוים דעה לדחות את ברית המילה עקב ניתוח שהילד צריך לעבור במקום המילה מהמומים הנפוצים כיום הוא ההיפוספדייס היינו חריץ למטה (כאשר בלטינית היפו =למטה ספאדייס=חריץ) הסטיסטיקה כיום מראה שילד מתוך כמאתיים ילדים נולד עם מום זה ישנם מקרים קלים שהחריץ מעט למטה מאמצע העטרה  וישנם מקרים קשים עד כדי שהחריץ מגיע עד האשכיים ואף מתחתיהם יש מצבים שבהם חייב לנתח למען תיפודו הנורמלי של הילד ויש מצבים שבהם הניתוח הוא קוסמטי בלבד  ישנם סוגים שונים וטכניקות שונות של ניתוחים כיום רוב הרופאים בקיאים בניתוח שנקרא סוקרט שבישבילו דרוש לרופאים עור הערלה ורוב הרופאים האורולוגים מבקשים לא למול את הילד משום שזקוקים לעור הערלה לניתוח אמנם יש רופאים שבקיאים בטיכניקות אחרות של ניתוח ההפוספדייס שלא בכל מצב זקוקים לעור העורלה וישנם כיום אף מוהלים שעובדים בשיתוף פעולה עם אורולגים מומחים כשהאורולוג מכוין את המוהל כמה עור הוא צריך ופעמיים שמספיק לניתוח רק עור הפריעה שהוא העור שמתחת לערלה וכך גם הילד נימול בזמנו וגם אפשר לבצע את הניתוח בצורה הטובה ביותר  ופעמים מספר השתתפתי בניתוחים מסוג זה אצל טובי האורולוגים ולא נזקקו כלל לעור הערלה ובכל מקרה כזה טוב להתייעץ עם מוהל שמומחה בתחום זה .כך שחס ושלום הילד לא יפסיד מילה בזמנה.

היגיינה וסטריליזציה בברית מילה

פעולה כירורגית באשר היא מצריכה סביבה סטרילית. בדרך כלל, פעולה שכזאת מתבצעת בחדר ניתוח בו האזור סטרילי ככל האפשר, כמות האנשים השוהים בחדר מינימלית ומשתתפים רק אלו שנצרכים עבור פעולה זו.

שונה בתכלית מצוות ברית המילה שעל אף שבמהותה היא פעולה כירורגית נהגו בעם ישראל מדורי דורות לערכה ברוב עם ומזמינים קרואים רבים להשתתף בה, בני משפחה וחברים. מטבע הדברים כשיש ריבוי אנשים הסביבה פחות סטרילית אך ידוע, על פי נתוני משרד הבריאות בישראל וכן בעולם כולו, שבחסדי הבורא שיעור הזיהומים בארועי ברית המילה הוא כמעט אפסי ונמוך לאין ערוך משיעור הזיהומים מניתוחים המתבצעים בחדרי ניתוח סטריליים.

עם זאת ולמרות הנתונים המובאים מוטל על המוהל לעשות ככל יכולתו על מנת להגיע למצב סטרילי ככל שניתן .מחובתו לעקר את הכלים והחבישות שבהם ישתמש במהלך הברית וכן לגשת לברית לאחר שחיטא את ידיו היטב.

עיקור הכלים מתבצע במכשיר הנקרא "אוטוקלאב" שפעולתו היא כקיטור, מכניסים את כלי המילה והחבישות לתוך שקית סטרליזציה ואת השקית מכניסים למכשיר האוטוקלאב. לאחר שהכלים שוהים בחום גבוה זמן מה משתנה הצבע בקווים שעל גבי השקית וכך יודעים שהכלים עברו עיקור. ע"פ המלצת הועדה הבין משרדית של משרד הבריאות, המשרד לשירות דת והרבנות הראשית לישראל, על ההורה לוודא עם המוהל שעיקר את כליו או לחילופין לרכוש ערכה חד פעמית סטרילית הנמכרת ברשתות בתי המרקחת הידועות וכך לוודא שהברית בוצעה ברמת סטרילזציה הגבוהה ביותר שאפשר!

ויהי רצון שלא יצא מכשול ותקלה ממצות ברית המילה

סעודת ברית המילה

בתלמוד בבלי דף ק"ל אמרו חכמינו ז"ל תניא רשב"ג אומר כל מצווה שקבלו עליהם בשמחה, כגון "מילה" דכתיב "שש אנכי על אמרתך" עדיין עושים אותה בשמחה ופרש רש"י בשמחה היינו שעושים משתה.

ומצינו אצל אברהם אבינו שעשה משתה ביום הברית של יצחק אבינו שנאמר "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"

ובארו בעלי התוספות שבמילים "הגמל" רמוז היום השמיני שנימול בו יצחק ה=5, ג=3 וביחד שמונה + מלהיינו שביום השמיני מל אברהם אבינו את יצחק.

ועוד אמרו רבותינו כל מצווה שקבלו עליהם בשמחה עושים אותה בשמחה, בכל הדורות נהגו בעם ישראל לערוך סעודה לכבוד ברית המילה וסעודה זו היא סעודת מצווה יקרה וחשובה עד שאמרו חכמינו שכל שלא אוכל בסעודת מילה מנודה הוא לשמים ולכן אין להזמין קרואים לברית אלא רק להודיעם על מועד ברית המילה שלא יכשלו בכך שיהיו מוזמנים ולא יוכלו להגיע ולהשתתף בסעודה.

במאמר זה נתייחס למקצת מדיני סעודת המילה.

המובחר ביותר לערוך את סעודת הברית בבשר ויין להראות שמחתו במצווה שזכה להכניס בנו בבריתו של אברהם אבינו. הדרגה הפחותה מכך היא לערוך את סעודת הברית עם דגים והפחות מכאן מאכלי חלב.

וכשעורכים ברית מילה בשעות הבוקר שקשה לרוב הקרואים לאכול בשרי אפשר להגיש חלבי ואחר הצהריים יעשו סעודה בשרית למניין מצומצם.

כשלא מתאפשר לערוך סעודה ביום הברית אפשר לעשותה לאחר מכן.

סעודת ברית המילה – חלק ב'

במאמר הקודם התייחסנו בראשי פרקים לסעודת המילה, במאמר זה נרחיב מעט לגבי סדר העדיפות במה לקיים את סעודת המילה.

בספר "זכר דוד" מאמר ג' פ"ד כתב שיש טעם לערוך את סעודת המילה במאכלי חלב כדי לזכור את הנס שנעשה לשרה אמנו שכתוב הניקה בניהם עמהם ושרה אמנו הניקתם וזכר לזה יש וראוי לעשות את סעודת המילה במאכלי חלב.

והחתם סופר מגדולי ישראל שחי בהונגריה לפני כמאה ושמונים שנה כתב שכשמלים בבוקר נוהגים לערוך את סעודת המילה במאכלי חלב.

שגורה בפי הבריות האמרה "אין שמחה אלא בבשר ויין" אולם דעת רוב הפוסקים שדין זה נאמר אך ורק לגבי בשר שמקורו בקורבן שלמים שהיו מקריבים ברגל.

וכיום שאין לנו בית מקדש ואיננו מקריבים קרבנות אין חיוב לאכול בשר בשלושת הרגלים וכך היא דעת השולחן ערוך וזה אפילו בחגים שהתורה ציותה לשמוח בהם כחג הסוכות שנאמר בו "ושמחת בחגך והיית אך שמח"

כל שכן בסעודת ברית המילה שלא צוונו במפורש לעשותה אלא נלמדת היא ממשמעות הפסוק ולפי זה יהיה אפשרי לקיים את סעודת המילה במאכלי חלב או דגים.

על מצוות המילה אומר דוד המלך בתהילים "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב"

ובאר הגאון מוילנא שיש חילוק בין ששון לשמחה ששמחה זהו מצב רוח מרומם שהאדם נמצא בו ושמחה זו יכולה להיות בין האדם לעצמו בלא שהסביבה תבחין בכך אך ששון זהו מצב שאחרים רואים את השמחה שבאדם ובברית המילה שנאמר בה ששון מראים את השמחה ע"י הסעודה ואם כן גם בסעודה שמורכבת ממאכלי חלב, אדם מראה בזה את שמחתו.

אחר כל זאת כתב היעב"ץ בספרו "מגדל עז" שאין סעודת מצוה אלא בבשר, והיינו שסעודת מצוה ראוי לעשותה באופן המכובד ביותר והחשוב ביותר ורבנו חיים ויטאל אמר שסעודת מילה שיש בה בשר בהמה זוהי סגולה לבן תלמיד חכם ולכן על אף שמותר לעשות את סעודת המילה ממאכלים חלביים או דגים המובחר והטוב ביותר לעשותה בדווקא סעודה בשר

צהבת

אחת הסיבות השכיחות לדחיית ברית המילה היא הצהבת.

ישנם שני סוגים של צהבת, צהבת פזיולוגית וצהבת פתלוגית. הצהבת הנפוצה אצל ילודים היא צהבת פיזיולוגית, ומוגדרת ברפואה כתהליך נורמלי הנובע מהצטברות חומר בדם הנקרא בילירובין. הבילירובין הוא תוצאה של  כדוריות הדם האדומות  (אריתרוציטים), שלאחר כמאה ועשרים יום מתפרקות בטחול והופכות לבילירובין. הבילירובין ממשיך לנוע במחזור הדם וכשמגיע לכבד נקשר אליו הגלוקוז  (סוכר), והופך אותו לבילירובין ישיר. מהכבד הוא מופרש למרה ומשם מופרש מהגוף דרך מערכת העיכול.

בילירובין שלא נקשר אליו גלוקוז נקרא בילירובין בלתי ישיר והוא מצטבר בדם, וברמה גבוהה של בילירובין צבע העור נראה צהוב. כבד של ילודים אינו בשל מספיק ולכן נפוץ שרמת הצהבת תהיה גבוהה מהרמה התקינה אצל בוגר שהיא בין אחד לשניים מ"ג בילירובין למאה גרם דם. צהבת פיזיולוגית מתחילה ביום השני או השלישי אחר הלידה, ויכולה לעלות עד חמש מ"ג בילירובין ליממה ,ברמה של יותר משתיים עשרה מ"ג בילירובין ביילוד תיתכן נטייה לשינה ולחוסר תיאבון. ברמה של מעל לשש עשרה מ"ג בילירובין מכניסים את הילד לאור כחול , פוטותרפיה, הגורם לשינוי כימי במולקולות של הבילירובין ובכך מקל על הכבד להפרישו  וברמה של מעל לעשרים ושתיים מ"ג בילורבין, הבילורבין עלול להישקע ברקמות במח ולגרום לנזק בלתי הפיך, ולכן במצב כזה מבצעים החלפת דם.

למעשה, מבחינה הלכתית, למרות שברמות מסוימות הצהבת היא מצב נורמלי, יש להמתין שהערכים ירדו לרמה תקינה ורק אז למול את הילד.

נציין ,שברית דחויה לא עורכים בשבת או חג, ובני עדות  המזרח גם לא מלים בימי חמישי ושישי כשמדובר בברית שאינה בזמנה.

בברכה

המוהל יוסף בלנרו

רופא או מוהל

כיום בפני רבים מההורים קיימת דילמה כשעומדים לפני הכנסת בנם בבריתו של אברהם  אבינו האם להזמין מוהל או רופא .בשורות אלו ננסה לעשות סדר בעניין זה בראשית הענין יש להפריד  בין רופא לבין רופא שהינו גם מוהל ישנם רופאים כיום שמעולם לא הוסמכו למול וכשם שרופא שמתמחה באורולוגיה אינו  בהכרח שיכול לנתח ניתוחי מוח וכן ניתוחי לב כך מי שלא התמחה במקצוע המילה  לא בהכרח שמתמחה בביצוע ברית המילה כדבעי

. דבר שני שעל ההורה העומד לקיים מצווה חשובה זו לדעת שכדי שהברית תיהיה כהלכתה כדת וכדין יש הלכות רבים שעל המוהל לדעת  וכן ישנם טכניקות שונים למול על ידי כלים הפסולים למילה על פי ההלכה כגון קלאפ בורנשטיין שזהו מכשיר הדומה למגן הנהוג לשימוש אצל המוהלים רק שקיים בו ואו שסוגר את שני חלקי המגן שתופסים את העורלה עד שנוצר נמק וכשחותכים את הערלה חותכים בעצם ריקמה מתה שלא זורם בה דם ועל פי ההלכה כלי זה פסול  למול בו  ורבים מהרופאים שמלים משתמשים בכלי זה.

עוד יש להורה לדעת שיש רופאים שלפני ביצוע ברית המילה מרדימים את האבר על ידי שמזריקים לדוקאין בבסיס האבר .בכדי שהאבר ירדם צריך לדקור ולהזריק חומר בכמה מקומות פעולה זו כואבת לילד יותר מאשר ברית ללא הרדמה.

כיום ישנה ועדה בין משרדית ששותפים בה משרד הבריאות משרד הדתות והרבנות הראשית לישראל שמאשרת מוהלים ורופאים למול ועדה זו בוחנת ומפקחת על המוהלים והרופאים שאכן בקיאים בהלכות מילה ומלים כדת וכדין על פי כללי ההלכה והרפואה ועדה זו מעניקה רשיון למוהל שנימצא בקי באומנות המילה והילכותהה על ההורה לוודאות שאכן המוהל שהוא מזמין למול את בנו בעל רשיון בתוקף מועדה הבין משרדית בין אם מזמין מוהל או שמזמין מוהל שהוא גם רופא .

אגב בגרף שנמצא במשרד הבריאות הוכח סטיסטית שסיבוכים בברית המילה  על יד רופאים שאין בראשותם רשיון של הועדה הבין משרדית גדולים אף יותר ממוהלים שאין בראשותם רשיון של הועדה.

 ובל לנו לשכוח שבסופו של דבר ברית המילה היא מצווה שבכל הדורות עם ישראל מסר נפשו לקיימה כראוי כדת כדין וכהלכה ושנזכה אף אנו לקיימה בכל דקדוקיה פרטיה והלכותיה.

מקור המנהג לכיסא אליהו הנביא בברית המילה

בשעה שמלכות אפרים נחלקה ממלכות ישראל ומנעה מלמול, עמד אליהו הנביא וקנא קנאה גדולה ונשבע שלא ירד טל ומטר על הארץ, שמעה איזבל וביקשה להורגו, ברח אליהו הנביא עד שהגיע  לנקרת הצור ונגלה אליו הקב"ה ושאלו: "מה לך פה אליהו?"

ענה אליהו הנביא ואמר: "קנא קינאתי לה' צבא-ות כי עזבו בריתך בני ישראל…"

אמר לו הקב"ה: "לעולם אתה מקנא, קינאת בשיטים על גלוי עריות ועכשיו אתה מקנא, חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעינך" (פרקי דרבי אליעזר).

ומאז בכל ברית אליהו הנביא מגיע ורואה שעם ישראל לא עזבו את ברית ה', וע"פ הקבלה נשמתו של אליהו הנביא מתחלקת לניצוצות כך שבו זמנית יכול אליהו הנביא להשתתף בכמה בריתות .

מכאן התקינו חכמים שיהיו עושים מושב של כבוד לאליהו הנביא מלאך הברית ולפני הברית מניחים את התינוק על כיסא זה ואומרים 'זה הכיסא לכבוד אליהו הנביא מלאך הברית שיתגלה במהרה בימינו' (ישנם נוסחאות נוספות, כל עדה ומנהגה).

והזוהר הקדוש הפליג מאד בעניין זה וכתב שאם לא מניחים כיסא לכבודו של אליהו הנביא הוא לא מגיע לברית.

וכתב השולחן ערוך נוהגים לעשות כיסא לאליהו מלאך הברית וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו הנביא.

ישנם מנהגים שונים בקהילות ישראל בעניין כסאו של אליהו הנביא:

יש שנהגו שהכיסא עליו יושב הסנדק משמש גם ככסאו של אליהו, מניחים את הילד על הכיסא ואומרים "זה הכיסא…" ואח"כ מוציאים את הילד, הסנדק מתיישב ועורכים את הברית. ויש הנוהגים שאומרים "זה הכיסא.." כשהסנדק יושב על הכיסא והרך הנימול על ברכיו.

שיטות אלו הן כפי שכתב בספר "ערוך השולחן" שכיון  שכיסא זה הוא של אליהו הנביא לכן מהדרין שהסנדק יישב על כיסא קדוש זה.

יש קהילות הנוהגים להכין כיסא אחד מחולק לשניים שצד אחד הוא לאליהו הנביא וצד אחד לסנדק (וכך מובא בספרים "יד קטנה" ו"דרך פיקודיך").

ויש קהילות שנהגו (וכך ע"פ הקבלה טוב לעשות) להכין שני כסאות נפרדים האחד לאליהו הנביא, וכיסא זה יש לכסות במפה נאה, והכיסא האחר לסנדק.

וראוי יותר לנהוג כך אך אין לשלול את המנהגים האחרים, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים.

ויה"ר שאליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי במהרה יבוא עם משיח בן דוד.

הברכה בברית המילה.

בין הברכות שאנו מברכים במילה ישנה ברכת אשר קידש ידיד שמברכים אחר הברית שנוסחה ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש. על כן בשכר זו אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות זרע קודש שארנו משחת. למען בריתו אשר שם בבשרנו  ברוך אתה ה' כורת הברית.

וצריך להבין בברכה זו מהו אשר קידש ידיד?

 ובהמשך צוה להציל ידידות זרע קודש מהו ריבוי הידידות המוזכרים בברכה זו ?

ומדוע דדוקא בברית המילה מזכירים ידידות בברכות?

והסביר זאת הרב שלמה וולבה זצ"ל ששורשה של המילה ידיד מגיעה מלשון יד , יד ועוד יד ,שני ידיים. יד לוחצת יד, וזהו ביטוי לקורבה בין אנשים  היהדות ככלל נקראת עולם הידידות תורתנו מחייבת אותנו לאהוב כל אדם לעזור לכל נדכא וקשה יום לתת צדקות לעניים לבקר חולים לתמוך ביתומים ואלמנות ולא לצער שום אדם ולשאת בעולו של חברו ,להצטער בצער חברו ולשמוח בשמחת חברו ואהבת לרעך כמוך . ולא תשנא את אחיך בלבבך .ולאו דווקא לגבי ישראל אלא אף מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ,ואף הגויים מצווה לבקר חוליהם ולקבור מתיהם ,ולפרנס ענייהם ,מפני דרכי שלום.וכן אסור לצער בעלי חיים, ולא להשחית את עצה .כללו של דבר להביט על כל דבר בבריאה ברוח טובה ובאהבה. ולהיות ידיד של הבריה ושל הברואים.

וביסס זאת על דברי הגמרא במסכת  מנחות דף נ"ג ע"א יבא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד ידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים ומבארת הגמרא יבא שלמה המלך שנקרא ידיד שנאמר ויקרא שמו ידידיה בנו של אברהם אבינו שנקרא ידיד שנאמר מה לידידי בביתי ויבנה את בית המקדש שנקרא ידיד שנאמר מה ידידות משכנותך ה' צבאות לידיד זה הקדוש ברוך הוא שנקרא ידיד שנאמר אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו בחלקו של ידיד זה בינימין שנאמר ולבנימין אמר  ידיד ה' ישכון לבטח  ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל שנאמר נתתי את ידידות נפשי בכף  אויביה ומבואר במאמר זה שבעצם היהדות כולה היא עולם הידידות

ומעתה יש לומר שילד הנכנס בבריתו של אברהם אבינו הוא בעצם נכנס לעולם מחייב לידידות שהיהדות היא עולם הידידות, לכן מזכירים בברכה  אשר קידש ידיד מבטן וכן צווה להציל ידידות  זרע קודש שארנו משחת.

זמן הברית

נאמר בתורתנו הקדושה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" ולמדו חז"ל שמצוות ברית המילה היא דווקא ביום ולא בלילה. חשיבות רבה קיימת לביצוע ברית המילה בזמנה, ביום השמיני ללידת הילד, שזהו עיקר מצוותה. ואסור לדחות ליום אחר, אלא אם כן הילד הנולד אינו בקו הבריאות (ובעזרת ה' במאמרים הבאים נרחיב ונפרט את הסיבות שבגינם נדחית ברית המילה).

 זמן ברית המילה מתחיל ביום עם הנץ החמה ומסתיים בשקיעת החמה, ולמדו חז"ל מאברהם אבינו שזריזין מקדימין למצוות שנאמר "וישכם אברהם בבוקר" ולכן המהדרין מקדימין את ברית המילה ככל האפשר לשעות המוקדמות של היום. אמנם בימינו אנו שבעלי השמחה מעונינים בהשתתפותם של כל הקרובים בברית המילה ובסעודת המצווה שאחריה, ואף הקרובים רוצים בכך אך יכולים להגיע רק אחר הצהריים, כתבו הפוסקים שאם כתוצאה מכך שיקדימו את ברית המילה תיווצר מחלוקת ויפגם השלום אפשר לאחר את ברית המילה כאמור עד שקיעת החמה, ויש בכך אף משום ברוב עם הדרת מלך (מושג לכל מצווה שנעשית בנוכחות של יותר אנשים שיש בכך הדר למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא).

קביעת מועד הברית לתינוק שנולד בבין השמשות: ידוע ומפורסם כי ביהדות היום מתחיל מהלילה שנאמר "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" ומיד עם צאת הכוכבים מתחיל יום חדש. לכן, ילד שנולד אחר צאת הכוכבים של יום ראשון נחשב שנולד ביום שני, ומונים שמונה ימים מיום שני. אך הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים (פרק זמן של כעשרים דקות), הוא זמן שמבחינה הלכתית הוא ספק יום ספק לילה ונקרא 'בין השמשות', לכן ילד שנולד בזמן זה ביום ראשון אנו מסופקים אם נחשב שנולד ביום וזה עדיין יום ראשון או שנולד בלילה ונחשב ליום שני, ומכיון שהתורה אמרה "ביום השמיני ימול בשר ערלתו" ולא ספק יום שמיני, לכן, מחשבים את זמן הלידה כיום שני, וכן הלאה.

 ואליהו הנביא מלאך הברית יבוא ויבשרנו בשורות טובות במהרה.

בכל שאלה הנוגעת לענייני הברית בהלכה, במנהג או למעשה ניתן לפנות למוהל יוסף בלנרו

0504144790

0584144790

עורך המאמרים הוא יוסף בלנרו מוהל מוסמך מטעם משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל.

נאמר בתורתנו הקדושה ספר בראשית פרשת לך לך "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ובן שמונת ימים ימול  לכם כל זכר לדורותיכם"  ובספר ויקרא נאמר  "וביום השמיני ימול בשר ערלתו".

 בתלמוד  בבלי במסכת שבת  דף  ק"ל: אמר רבי שמעון בן גמליאל כל מצוה שקבלו עליהם בשמחה כגון מילה עדיין עושין אותה בשמחה. ובפרקי רבי אלעזר הגדול פרק כ"ט כתוב על הפסוק "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" ביום  הג ה=5ג 8=3=מל  את יצחק,  והיינו שביום השמיני שמל אברהם אבינו את יצחק עשה משתה גדול.

בכל הדורות עם ישראל מסר נפשו על קיום מצות ברית המילה והשקיעו מאונם ומהונם לקיים מצווה זו בשמחה,  אך לא מן הנמנע שבפני ההורים העומדים לפני מצוה חשובה זו קיימות דילמות רבות.

  במאמרים אלו השתדלנו להביא לפני ההורים את ההבטים  ההלכתיים  והרפואיים כגון: דרישות ההלכה, ברכות המילה, זמן הברית, ברית בשבת, קביעת השם של הרך הנימול, סטרליזציה של כלי המילה, הייגנה של המוהל, צהבת יילודים, ומחלות הדוחות את ברית המילה, מומים הדורשים התערבות אורולוגית, ועוד.

בכל שאלה הנוגעת לברית המילה ניתן לפנות למוהל יוסף בלנרו.

0504144790

0584144790

 ybalanero@gmail.com

בברכת מזל טוב!!!

המוהל שלכם ובשבילכם ובעיקר בשביל בניכם.

יוסף בלנרו.